מחוץ לנקודות המפתח של מאמר זה, במילים שלך, באמצעות עיצוב חזק להדגשה:

1. חוסר בית היא בעיית כלכלה: המאמר טוען כי חוסר בית אינו אך ורק נושא חברתי, אלא תוצאה של גורמים כלכליים כמו מיתון, נחשולי אבטלה והשפעות שוק דיור במהלך בומים כלכליים.

2. תפקיד הצמיחה הכלכלית: כאשר עיר חווה צמיחה כלכלית עם משרות בעלות שכר גבוה, היא יכולה להוביל לבועת דיור שמאלצת את התושבים הקיימים בגלל עלויות השכרה מוגברות. מצב זה יכול לתרום לחסרי בית מכיוון שאנשים כבר לא יכולים להרשות לעצמם דיור.

3. מחסור בדיור בר השגה: המאמר מציין כי המחסור בדיור בר השגה הוא גורם מרכזי התורם לחסרי בית. ככל שהאוכלוסייה גדלה מהר יותר ממה שערים יכולות לספק דיור, אנשים ומשפחות בעלות הכנסה נמוכה נאבקים למצוא בתים בר השגה.

4. תפקיד צדקה: ארגוני צדקה ממלאים תפקיד משמעותי בסיוע לאנשים ומשפחות להתמודד עם חוסר בית. עם זאת, המשאבים שלהם לעתים קרובות לא עונים על הצורך ההולך וגובר בסיוע.

5. התערבויות ממשלתיות: לעתים קרובות ממשלות מרגישות נאלצות לטפל בסוגיית חסרי הבית ודיור בר השגה. עם זאת, במאמר עולה כי ליוזמות בהובלת ממשלה יש היסטוריה של אכזבה, עם אפשרויות מוגבלות לבניית יחידות דיור חדשות ואמצעים לא יעילים כמו בקרת שכר דירה ועליות שכר המנדט.

6. האפשרות של סבסוד ארגוני צדקה: המאמר מציע כי סבסוד ארגוני צדקה יכול להיות פיתרון מבטיח. על ידי עבודה עם ארגוני צדקה מנוסים, ממשלות יכולות למנף את המומחיות והמשאבים שלהם כדי לעזור ביעילות לאנשים חסרי בית ולשלב אותם בחזרה במשק.

7. דוגמאות מוצלחות: המאמר מדגיש דוגמאות מוצלחות של ממשלות השותפות עם ארגוני צדקה, כולל העיר ניו יורק והממשל הפדרלי, כדי להתייחס לחסרי בית באמצעות יחסי סבסוד אפקטיביים.

8. החשיבות של הכרת חוסר הבית כבעיית כלכלה: המאמר מדגיש כי כל פיתרון מוצע לחסרי בית חייב להכיר בגורמים הכלכליים הבסיסיים. רק על ידי עבודה בתוך המציאות הכלכלית ניתן למצוא פתרונות יעילים.

9. צריך לתעדף את הצד האנושי: המאמר משחר.

10. המשמעות של סטטיסטיקות הדיור: למרות תשומת הלב שניתנה לנושא, המאמר עולה כי קיים חוסר דגש על סטטיסטיקות הדיור הכוללות ועל הרלוונטיות שלהם להבנת הגורמים והפתרונות הפוטנציאליים לחסרי בית.

• עכשיו, נעבור לשאלות הייחודיות על סמך הטקסט:
1. אילו גורמים תורמים לחסרי בית, על פי המאמר?
   המאמר מזהה גורמים כלכליים כמו תהפוכות כלכליות עיקריות (שקעים, מיתון, נחשולי אבטלה) וכן ההשפעות של דינמיקת שוק הדיור במהלך בומים כלכליים כתורמים לחסרי בית.
2. כיצד צמיחה כלכלית משפיעה על שוק הדיור וחסרי הבית?
   צמיחה כלכלית, במיוחד עם משרות בעלות שכר גבוה, יכולה להוביל לבועת דיור שמאלצת את התושבים הקיימים בגלל הגדלת עלויות ההשכרה. זה יכול לגרום לחסרי בית מכיוון שאנשים כבר לא יכולים להרשות לעצמם דיור.
3. מה תפקידם של ארגוני צדקה בטיפול בחסרי בית?
   ארגוני צדקה ממלאים תפקיד משמעותי בסיוע לאנשים ומשפחות להתמודד עם חוסר בית על ידי מתן סיוע ותמיכה. עם זאת, יתכן כי המשאבים שלהם לא יספיקו בכדי לענות על הביקוש ההולך וגובר.
4. מדוע לעתים קרובות היו יוזמות בהנהגת הממשלה מאכזבות בטיפול בחסרי בית?
   במאמר עולה כי ליוזמות בהובלת ממשלה יש היסטוריה של אכזבות בגלל אפשרויות מוגבלות לבניית יחידות דיור חדשות וחוסר היעילות של אמצעים כמו בקרת שכר דירה ועליות שכר המנדט.
5. איזה פיתרון אלטרנטיבי מציע המאמר?
   במקום יוזמות בהובלת ממשלה, המאמר מציע לסבסוד ארגוני צדקה. על ידי מינוף הניסיון והמשאבים שלה.
6. האם אתה יכול לספק דוגמאות ליחסי סבסוד מוצלחים בין ממשלות וארגוני צדקה?
   המאמר מזכיר שותפויות מוצלחות בטיפול בחסרי בית בין העיר ניו יורק לממשלה הפדרלית עם ארגוני צדקה. מערכות יחסים אלה הוכחו כיעילות במתן סובסידיות ותמיכה.
7. מדוע חשוב להכיר בחסרי בית כבעיית כלכלה?
   המאמר מדגיש כי אלא אם כן חוסר בית מוכר כבעיית כלכלה, סביר להניח כי פתרונות מוצעים לא יעילים. הבנת הגורמים הכלכליים העומדים בבסיס חיונית לטיפול בסוגיה ומציאת פתרונות מתמשכים.
8. מה שצריך להיות העדיפות בעת התייחסות לחסרי בית, על פי המאמר?
   במאמר עולה כי עדיפות לצד האנושי של חוסר בית היא קריטית. על החברה להתמקד בהבנת הגורמים והתרופות לחסרי בית ולא להיקלע לסטטיסטיקה של שוק הנדל”ן.
9. איזה תפקיד ממלאים סטטיסטיקות דיור בהבנת חוסר הבית?
   המאמר טוען כי לרוב מתעלמים סטטיסטיקות הדיור בעת התייחסות לחסרי בית. הבנת מגמות הדיור הכוללות וסטטיסטיקה יכולה לספק תובנות לגבי הגורמים והפתרונות הפוטנציאליים לחסרי בית.
10. מדוע בניית יחידות דיור חדשות במהלך תנופת דיור מאתגרת לעתים קרובות?
    בניית יחידות דיור חדשות במהלך תנופת דיור יכולה להיות יקרה, מה שמקשה על אנשים רבים להרשות דיור. פער זכות זה יכול להוביל לחסרי בית מכיוון שאנשים מתומחרים מהשוק.
11. כיצד גורמים כלכליים משפיעים על חוסר הבית במהלך בומים כלכליים?
    ההשפעות של בומים כלכליים יכולות לתרום לחסרי בית על ידי העלאת עלויות הדיור, מה שהופך את זה לבלתי ניתן לשינוי עבור אנשים מסוימים. בנוסף, הערכות ומסים מוגברים על בתים שנכבדו בעלים יכולים להחמיר עוד יותר את מצב הדיור לאוכלוסיות פגיעות.

מחקר חדש על חוסר בית חושף קשיים כלכליים ארוכי טווח, מעט יחסית ניידות בינלאומית

במקום היסטוריה של אכזבות, העבודה עם ארגוני צדקה עבדה טוב בעבר. גם העיר ניו יורק וגם הממשלה הפדרלית, לא צוינו בכישורי הניהול שלהם, היו קשרי סבסוד מוצלחים ויעילים עם ארגוני צדקה.

חסרי בית היא בעיית כלכלה

במקום מבנים ומסים חדשים, על השלטון המקומי לשתף פעולה עם ארגוני צדקה בנושא.

• מאת ג’יימס מקוסקר
• יום שבת, 30 ביוני, 2018 13:00
• Herald Business Journalcolumenist

מצוקת חסרי הבית הפכה לנושא מרכזי. זה דבר טוב בכך שאנחנו’יש לנו את סדר העדיפויות שלנו. הצד האנושי של הבעיה חשוב יותר משיטפון הסטטיסטיקה של שוק הנדל”ן.

עם זאת, מה שפחות טוב הוא שאנחנו מתעלמים ברוב.

חוסר בית לא מתעורר או קיים בוואקום כלכלי. זה יכול להיות תוצר של תהפוכות כלכליות משמעותיות כמו דיכאון, מיתון או מתח אבטלה מונע טכנולוגיה. באופן סוטה, זו יכולה להיות גם תוצאה לא מכוונת של בום כלכלי, באמצעות השפעותיו על שוק הדיור.

ראינו דוגמה מואצת לאופן בו חסרי הבית יכולים להיגרם כתוצאה מהתהפכות כלכלית בצפון דקוטה בומטאון של נחשול פיצוח שמן פצלים. עובדים פיתו על ידי משרות ששילמו היטב הציפו את שוק הדיור הקיים, כולל שוק השכרת חדרים שגדל פתאום והצפו על גדותיו “מחקרי אדם,” מעונות דמויי צריף מלאים במיטות מחנה. חלק מהעובדים ישנו במכוניות ובמשאיות שהגיעו אליהם, מה שלא היה טוב בשום סביבה אלא מסכני חיים בחורף דקוטה.

האזור שלנו’מחסור בדיור היה ברובו לא רצוני והיה גם איטי יותר להתפתח. הסטטיסטיקה אמרו לנו כי לחץ האוכלוסייה עדיין צומח מהר יותר מהערים והפרברים שלנו יכלו לספוג אפילו עם בום בניין. אחת התוצאות הייתה שעובדים רבים בעבודות משלמות נמוכות יותר לא יכלו להרשות לעצמם בית, אפילו לאחר שהקפיצו את גרם המדרגות האיכותי לנחיתה שלו. הם הפכו חסרי בית.

ארגוני צדקה נכנסו וארגונים פרטיים דתיים ואחרים שונים עזרו לאנשים ומשפחות להתמודד עם העקירה שלהם. אולם הצורך חורג, ועדיין חורג, המשאבים הנוכחיים שלהם, כפי שהיה בערים רבות, והממשלות החלו לחפש דרכים להתערב.

אם עיר’הצמיחה הכלכלית כוללת מספיק משרות בעלות שכר גבוה כדי לתדלק בועת דיור, היא מסירה את התושבים הקיימים שכבר לא יכולים להרשות לעצמם את עלויות ההשכרה של דירות, דירות או בתים. זה גם מעלה את עלויות הנשיאה של בתים שנכבדו בבעלים כאשר הערכות ומסים עולים. בהתאם למצבם הכספי והתעסוקתי, המצב הזה מניע כמה למכור את בתיהם ולעבור לאזור פחות יקר.

לרוב נאלצות ממשלות מקומיות לנקוט בפעולה בנושאי הדיור חסרי הבית או הסביר, או שניהם. לרוע המזל, לרוב הפעולות שבוצעו בדרך כלל על ידי ממשלות יש היסטוריה של אכזבות.

הכלכלה וקו הזמן של הבעיה חסרת הבית הופכים את זה לבעיה קשה עבור הממשלה לפתור. בניית יחידות דיור חדשות בעיר-בתי דירות, בתי עיר או דירות חד-משפחתיות-היא יקרה במהלך תנופת דיור, לרוב באופן אסור. זֶה’הסיבה לכך שאנשים רבים יכולים’לא להרשות זאת וחלקם בסופו של דבר בסופו של דבר ברחוב.

אם ממשלות אינן מחוננות בראיית הנולד, אז, הממשלה’אפשרויות הבנייה הישירה מוגבלות לבניין מחוץ לעיר איפשהו או “בנייה” -מימון וניהול בתי דירות גבוהים בעיר עצמה. בנוסף, קיימת אפשרות למנדט או לסבסוד דיור בר השגה. כמו כן, הממשלה יכולה להשתמש בתהליך הנפקת היתר כדי לגרום למפתחים לכלול כמה יחידות נוחות בבניין שלה.

בנייה מחוץ לעיר אינה עוד אפשרות עבור כל עירייה ליד אזור טאקומה-סיטל-אוויבר, מאז “בחוץ” העיר כבר נבנתה. פרויקטים גבוהים ממשלתיים, היעילים יותר מבחינה כלכלית, יש היסטוריה כה הרת אסון של הפיכת מרכזי ריבוע ופשע-שיקגו’פרויקט קבריני-גרין ידוע לשמצה, למשל-שאפילו ממשלה מכוונת תהסס להשיק אחד.

אפשרויות שאינן בנייה כמו בקרת שכר דירה, העלאות שכר המנדט ומיסי ראש למעסיקים מעולם לא עבדו נכון. במקום לעבוד עם הסביבה הכלכלית הרווחת הם מנסים להתריס – תהליך מאוד כמו לגלוש על הגלים במקום איתם.

במקום לבנות או למנדט, האפשרות שעשויה להיות המבטיחה ביותר היא לסבסד ארגוני צדקה בעבודתם להוריד את חסרי הבית מהרחובות. זה יביא את העבודה בצורה יעילה יותר לא רק בגלל ארגוני הצדקה’ ניסיון רב יותר אך גם מכיוון שאין להם את המשאבים ולא את המשאבים לרכוש תלויים. הם רואים את עבודתם כמי שמחזרים אנשים על רגליהם, כך שהם יכולים לעבור לבד ולהשתלב בכלכלה כפי שהיא קיימת.

במקום היסטוריה של אכזבות, העבודה עם ארגוני צדקה עבדה טוב בעבר. גם העיר ניו יורק וגם הממשלה הפדרלית, לא צוינו בכישורי הניהול שלהם, היו קשרי סבסוד מוצלחים ויעילים עם ארגוני צדקה.

השורה התחתונה לממשלות היא שחסרי בית הם באופן בסיסי בעיית כלכלה. אלא אם כן פיתרון מוצע מכיר בכך שמציאות ועובדת בתוכו, היא נידונה.

ג’יימס מקוסקר הוא כלכלן בוטל, מחנך ויועץ.

• אתה יכול לספר לנו על חדשות ולשאול אותנו על העיתונות שלנו על ידי שליחת דוא”ל ל- [email protected] או בטלפון 425-339-3428.
• אם יש לך חוות דעת שאתה רוצה לשתף לפרסום, שלח מכתב לעורך למכתבים@heraldnet.com או בדואר רגיל ל”דיילי הראלד “, מכתבים, עמ ‘.O. תיבה 930, אוורט, WA 98206.
• מידע ליצירת קשר נוסף כאן.

מחקר חדש על חוסר בית חושף קשיים כלכליים ארוכי טווח, מעט יחסית ניידות בינלאומית

נייר עבודה של חוקרים באוניברסיטת שיקגו וב- U.ג. לשכת מפקד האוכלוסין, “למידה על חסרי בית באמצעות סקר מקושר ונתונים מנהליים,” מחבר בין מספר מקורות נתונים גדולים כדי ליצור תמונה ברורה יותר של המאפיינים, התעסוקה, הכנסה והשתתפות רשת בטיחות על ידי אנשים שחווים חסרי בית. לאנשים שחוו חסרי בית היו בעלי רווחים נמוכים יותר במשך עשר שנים מאשר אלה ב- “עני” (אני.ה. מרושש) אך קבוצת השוואה שוכנת, מה שמרמז על חוסר בית הוא סימפטום של רווחת חומר נמוך לטווח הארוך. המחקר מגלה שאנשים הסובלים מחסרי בית מוגנים אינם סבירים יותר מהאוכלוסייה הכללית מחוץ למדינה – ומבדילים שהם בדרך כלל תושבים מקומיים ותיקים אינם מסוגלים להרשות לעצמם דיור.

הכותבים שואבים שימוש מוגבל לשימוש 2010 מפקד דצנליאל 2010 (המעריך חוסר בית מוגן ולא מוגן) ו- 2006-2018 סקר קהילתי אמריקאי (ACS) נתונים לשנה (הכוללים ראיונות עם כמה אלפי אנשים המתגוררים במקלטים חירום וזמני). הם גם בדקו נתונים על מערכת מידע על ניהול חסרי בית (HMI.

המחברים משווים מאפיינים של אנשים שחווים חוסר בית מוגן עם האוכלוסייה הכללית וקבוצת השוואה של משקי בית עניים עם מבוגר בודד שאינו חווה חסרי בית. בין הממצאים לתקופת 2011-2018:

• מעל 60% מהאנשים שחוו חסרי בית מוגנים היו גברים, 12 נקודות אחוז גבוהות יותר מהאוכלוסייה הכללית וכמעט 20 נקודות אחוז גבוהות יותר מקבוצת ההשוואה הענייה. חלק קטן יותר מאנשים שחוו חסרי בית מוגנים היו ילדים (13%) ביחס לקבוצת ההשוואה לקויה (38%).
• כמעט 47% מהאנשים שחוו חסרי בית מוגנים היו שחורים, לעומת 30% בלבד מקבוצת ההשוואה הענייה ו -13% מהאוכלוסייה הכללית. הילידים האמריקאים ההודים/אלסקה היו מיוצגים יתר על המידה בהשוואה לקבוצת ההשוואה לקויה.
• אנשים שחוו חסרי בית מוגנים היו בעלי סיכוי גבוה יותר (36%) מאשר קבוצת ההשוואה המסכנה (23%) כדי לחוות לפחות מגבלה תפקודית פיזית או קוגניטיבית קשה אחת.
• מבוגרים חסרי בית מוגנים היו בעלי סיכוי גבוה יותר להתגורר במצב לידתם (55%) בהשוואה לאוכלוסייה הכללית (52%).

ניתוח הכנסות וגישה לתוכניות רשת בטיחות הראה כי אנשים שחווים חסרי בית סובלים מחסך מהותי לטווח הארוך. כדי לבצע השוואה זו, המחברים השוו אנשים שזוהו כחסרי בית במפקד 2010 עם קבוצת השוואה לקויה מ- ACS 2010. מערכי נתונים מנהליים מקושרים אפשרו למחברים לעקוב אחר הכנסות אורכיות ותוכניות פרטניות שהתקבלו בין 2003 ל -2016. הממצאים כללו:

• בשנת 2010, 52.8% מהאנשים שחווים חוסר בית מוגן ו -40.נראה כי 4% מהאנשים שחוו חסרי בית לא מוגנים הרוויחו הכנסה. למרות שיעור תעסוקה רשמי זה, הרווחים שלהם היו פחות משמעותיים מאשר בקבוצת ההשוואה לקויה לאורך כל תקופת ההתבוננות.
• רוב האנשים שחוו חסרי בית קיבלו סוג כלשהו של תוכנית רשת ביטחון חברתית. בשנת 2010, 88.8% מהאנשים שחוו חוסר בית מוגן ו 78.1% מהאנשים שחוו חסרי בית לא מוגנים קיבלו לפחות אחד היתרונות המעקב (SNAP, VA, סיוע לדיור ב- HUD, Medicare או Medicaid).
• כעשירית מהאנשים שחוו חסרי בית קיבלו הטבת דיור בשנת 2010, לעומת 19% מקבוצת ההשוואה לקויה (11.1% מאלו שהיו מוגנים ו -10.4% מאלו שלא היו מוגדרים). לפני שנת 2010, האנשים שנצפו שהם חוו חסרי בית בשנת 2010 היו בערך 5-9 נקודות אחוז פחות סבירות מקבוצת ההשוואה הענייה שקיבלו סיוע לדיור.
• אנשים שחוו חסרי בית מוגנים היו בעלי שיעורים גבוהים יותר של השתתפות בתוכנית מאשר אלו שחוו חסרי בית לא מוגנים, מה שעשוי להיות בחלקו בגלל שירותי מחסה ובחלקם בגלל מאפיינים של אנשים שבוחרים להיכנס למקלט.

שולחן עגול כלכלי

חסרי בית בלוס אנג’לס הוא דו”ח שהוזמן על ידי רשות השירותים חסרי הבית בלוס אנג’לס כחלק מתהליך התכנון האסטרטגי שלה להביא את LA Home: The The The The Tean Somen to Supeless of Homelements בלוס אנג’לס. החל בשנת 2003, Bring La Home מפתח קונצנזוס ותשומות קהילתיות על הדרך הטובה ביותר לסיום חוסר הבית בלוס אנג’לס, ולגייס את המשאבים הפוליטיים והרצון להשיג את המטרה.

לוס אנג’לס’ שיעור חוסר הבית גבוה מה- U.ג. ממוצע מכיוון שיש לו שיעור גבוה יותר של עוני ועלויות דיור גבוהות יותר. לעומת ה- U.ג., חלק גדול באופן לא פרופורציונלי של תושבים חסרי בית גר ברחובות. דוח זה ממפה את גודל המאפיינים של אוכלוסייה זו, והוא ימזג עם מידע מישיבות קהילתיות שנערכו ברחבי המחוז כדי לייצר תוכנית אסטרטגית של 10 שנים לסיום חסרי בית. על ידי שילוב סדרה של מערכי נתונים המספקים מידע חלקי על האוכלוסייה חסרת הבית, דוח זה מייצר הערכות של מספר האנשים שהיו חסרי בית במחוז ביום נתון בשנת 2002, משך חוסר הבית שלהם וסך האוכלוסייה חסרי הבית השנתית. קיימת אי וודאות משמעותית לגבי הערכות אלה, אך הן מהן עדכניות והמעודכנות ביותר בהתחשב בנתונים המוגבלים הקיימים על אנשים חסרי בית ומשפחות.

רוב האנשים נמלטים מחסרי בית באמצעות הכנסה מהתעסוקה או מהטבות ציבוריות, או שילוב של השניים, המאפשר להם להשיג דיור. הפיתרון לחסרי בית טמון בסיוע לאנשים רבים יותר להבטיח הכנסה בר -קיימא, ובסייע למי שאינו מסוגל להבטיח הכנסה לקבלת דיור. ממצאי המפתח לתכנון אסטרטגיה לסיום חוסר הבית כוללים:

איפה ואיך אנשים הופכים לחסרי בית

• לוס אנג’לס הפכה לזרע של חוסר בית לאזורים אחרים, ושולחת פי כמה וחצי חסרי בית כמו שהיא מקבלת.
• אנשים הופכים לחסרי בית בקלות רבה יותר באזורים מסוימים של המחוז מאשר אחרים. מקבלי סיוע ציבורי חסרי בית שווים ל -34 אחוז מאוכלוסיית העוני בעמק האנטילופה, 23 אחוזים בדרום לוס אנג’לס, ו -9 אחוזים בשאר המחוז.
• סמים ואלכוהול הם הגורמים המדווחים ביותר לחסרי בית.
• שישים אחוז מהמבוגרים הרווקים חסרי הבית ו -53 אחוז מהמשפחות נכנסים למקלט בחורף לאחר שהיו בטיפול בארגון אחר. תכנון וסנגור טוב יותר לאחר השחרור יפחיתו את חוסר הבית.
• נראה כי גל גדול של חוסר בית, במיוחד בקרב משפחות, מתגלה בתחילת השנה.
• חוסר הבית נמשך פחות משנה עבור 95 אחוזים מאלה חסרי בית.

פרופיל דמוגרפי

• תושבים חסרי בית צעירים יותר מכלל האוכלוסייה. רבים הם ילדים מתחת לגיל 5 ואמהות צעירות בגילאי 18 עד 29.
• אפריקאים אמריקאים מיוצגים יתר על המידה על ידי גורם של 5 במחוז’אוכלוסיית חסרי בית. כל הקבוצות האתניות האחרות מיוצגות מתחת.
• שבע עשרה אחוזים מבוגרים חסרי בית מדווחים על היסטוריה של שירות צבאי פעיל. זה כמעט כפול מהשיעור של 9 אחוזים עבור שאר המחוז.
• ארבעה עשר אחוזים ממבוגרים חסרי בית בודדים שנשארו בלוס אנג’לס קיבלו גישה לדיור ציבורי מסובסד במשך 8 שנים.
• ארבעים ושניים אחוז מהתושבים חסרי הבית מדווחים על סוגים מסוימים של נכות-כפול משיעור הנכות עבור המחוז.
• שמונים ושש אחוזים ממבוגרים חסרי בית הם אזרחים, לעומת 71 אחוז מהמחוז’אוכלוסיית גיל העבודה הכוללת.
• תושבים חסרי בית הם בעלי סיכוי גבוה יותר ל -50 אחוזים חסרים תעודת בגר.

חוסר בית וסיוע ציבורי

• שמונים וחמישה אחוזים מחסרי בית מקבלים סוג כלשהו של סיוע ציבורי במחוז.
• שני שלישים ממקבלי הרווחה חסרי הבית נמצאים במשפחות, שליש רווקים.
• שני שלישים ממשפחות חסרי בית עברו הפסקה אחרונה בהטבות הרווחה.

חיבורים לעבודה ורווחים בר קיימא

• שני שליש ממקבלי הסיוע הציבורי חסרי בית הם מבוגרים בגיל העבודה.
• מקור ההכנסה השכיח ביותר לפני תחילת חסרי הבית הוא עבודה.
• נראה כי הטבות ביטוח אבטלה ונכות זמנית מחליפות הכנסות תעסוקה עבור אנשים רבים לאחר שהם הופכים לחסרי בית.
• לרוב המבוגרים חסרי הבית יש היסטוריות של עבודה, אך לא של רווחים בר קיימא.
• רק 29 אחוז מהעובדים חסרי הבית הרוויחו שכר בר -קיימא (150 אחוז או יותר מסף העוני) בשנה שקדמה לחסרי בית.
• למבוגרים חסרי בית יש סיכוי גבוה יותר ל -40 אחוזים מחוץ לכוח העבודה, ושיעור האבטלה של אלה בכוח העבודה הוא פי 6 משיעור המחוז.
• עובדים חסרי בית מרוכזים בעיסוקים המשלמים הנמוכים ביותר, שרבים מהם אינם מציעים סיכויים לקידום לשכר בר-קיימא.
• עובדים חסרי בית רבים מחזיקים במשרות המציעות עבודה חלקית וסירוגית רק.
• עובדים עם רווחים נמוכים נכים הן בגלל חוסר הכנסתם והן על ידי אופי הכנסותם הבלתי צפוי במיוחד של הכנסותיהם.
• עם שירותי הכשרה ותמיכה אינטנסיביים ויעילים יותר, 35 עד 38 אחוז מהחסרי הבית עשויים להיות מספיקים את עצמם באמצעות עבודה.

עלויות ומשאבים לסיום חוסר הבית

• אין זה אפשרי מבחינה כלכלית לסיים את חוסר הבית, אלא אם כן צמצם את זרימתם של המשתתפים החדשים לחסרי בית באופן דרמטי באופן דרמטי.
• תחומי השיפוט המקומיים מוציאים כ- 404 מיליון דולר בשנה על שירותים ודיור חסרי בית, עם הוצאות פרטיות נוספות בסך 115 מיליון דולר.
• מאמצים יעילים יותר לסייע לתושבים חסרי בית להיכנס מחדש לכוח העבודה ולקבל הטבות ציבוריות יפחיתו את העלויות בכ -16 אחוזים משוערים.
• הפחתת זרימת האנשים שמטפלים בהם על ידי מוסדות חברתיים גדולים לחסרי בית תפחית עלויות בכ- 47 אחוזים.
• מתן דיור הוא ללא ספק העלות הגדולה ביותר בסיום חוסר הבית-מהווה שני שלישים לשלושה רבעים מכלל העלויות.
• אפילו עם אסטרטגיות יעילות ביותר יהיה צורך לנקוט בצעדים נוספים כדי לשפר את אופן השימוש במשאבים ולהביא משאבים חדשים.
• ההוצאות הנוכחיות שכבר שוות 35 עד 59 אחוזים (תלוי בשנה) של העלות השנתית המשוערת של אסטרטגיה אפקטיבית לסיום חוסר הבית בעשר השנים הבאות. בהשתתפות מלאה של כל בעלי העניין המקומיים, הממלכתיים והלאומיים ישנם משאבים מספקים לסיום חוסר הבית בעשר שנים.

דוח זה מפגיש את השולחן העגול הכלכלי’מחקר עבור “תביא את לוס אנג’לס הביתה,” יוזמה לתכנון אסטרטגי לסיום חוסר הבית במחוז לוס אנג’לס. זה מרחיב ומשלים דוח ראשוני שיצא בנובמבר 2003. חומר חדש הכלול בדוח סופי זה מופיע בסוף פרק 2.

כותרות פרק

1. תקציר מנהלים
2. מידע אסטרטגי על חוסר בית
3. איפה, למה וכמה זמן אנשים חסרי בית
4. קישורים מוסדיים ודינמיקת אוכלוסייה
5. מאפיינים דמוגרפיים
6. בריחה של חוסר בית דרך עבודה
7. כמה אנשים חסרי בית
8. היקף השירותים ועלות לסיום חוסר הבית
9. הוצאות מקומיות לתושבים חסרי בית
10. ממצאים
11. מקורות ומגבלות נתונים
12. הערות של המחלקה לשירותים חברתיים ציבוריים

עלות חוסר בית

מחקרים מראים כי התערבויות מוקדמות יעילות מצמצמות את העלות האישית והפיננסית של חוסר בית.

אם ימנעו 40,000 אנשים להיות חסרי בית למשך שנה באנגליה זה היה חוסך את הארנק הציבורי 370 מיליון ליש”ט. בשנת 2012 דווח על עלות חוסר הבית באנגליה כמי שמיליארד ליש”ט (ברוטו) בשנה.

מחקר השוואתי בארצות הברית ובאוסטרליה מראה כי עלות המניעה והפתרון של חוסר בית היא פחות מהעלות של לא לעשות דבר.

מניעת עלויות חסרי בית פחות

עלות שינה גסה למשך 12 חודשים (20,128 ליש”ט) לעומת עלות התערבות מוצלחת (1,426 ליש”ט) (באיזה עלות, 2015)

עלותו של אדם יחיד ישן מחוספס בבריטניה למשך 12 חודשים מוערכת בכ- 20,128 ליש”ט.

לחסרי בית יש גם עלות אנושית. מצוקת היעדר בית מיושב עלולה לגרום או להעצים את הבידוד החברתי, ליצור חסמים לחינוך, להכשרה ולעבודה בתשלום ולערער את הבריאות הנפשית והגופנית. כאשר חוסר הבית מתארך או מנוסה שוב ושוב, יש הידרדרות נוספת בבריאות וברווחה. (באיזה מחיר, 2015 וטוב יותר ממרפא? 2016)

השפעה על השירותים הציבוריים

יש דאגה בינלאומית, הן באירופה והן בצפון אמריקה, כי חסרי בית מתמשכים וחוזרים ונשנים משפיעים משמעותית על ההוצאות הציבוריות. העלויות למערכות שירותי בריאות, כולל שירותי בריאות הנפש ושירותי חירום בבתי חולים הם גבוהים, כמו גם עלויות רבות עבור מערכת המשפט הפלילית.

עדויות מראות שאנשים שחווים חסרי בית במשך שלושה חודשים או יותר עלות בממוצע 4,298 לאדם לשירותי NHS, 2,099 ליש”ט לאדם עבור שירותי בריאות הנפש ו -11,991 ליש”ט לאדם במגע עם מערכת המשפט הפלילית. (טוב יותר ממרפא? 2016)

מתמזגים בנתונים בסקוטלנד הצביעו על כך שהשימוש בשירות NHS גבוה ב -24 אחוזים בקרב חסרי בית בסקוטלנד ובמחקר הקודם, כפי שהציע כי חוסר הבית מגדיל את שיעורי ההפעלה מחדש (בקרב אנשים עם רישומים פליליים) ב -20 אחוזים.

עלות לינה זמנית

העלות הסבירה של לינה זמנית ברחבי לונדון בשנת 2014/15 הייתה קרובה ל -663 מיליון ליש”ט (לינה זמנית בלונדון: הרשויות המקומיות תחת לחץ, 2016)

גם אנשים במגורים זמניים ולא לינה מתאימה יציבה היא יקרה גם כן. מחקר בלונדון הראה כי עלויות הלינה הזמניות היו קרוב ל 663 מיליון ליש”ט בשנת 2014/15.